ישנם לא מעט תחומי עיסוק אשר על העוסקים בהם חלים הליכי משמעת. בכל גוף שכזה קיים מנגנון אשר בודק וחוקר חשדות לעבירות משמעת ומבצע שיפוט משמעתי. השיפוט המשמעתי יכול להתבצע ע"י בית דין משמעתי, ועדת משמעת או ממונה על המשמעת. במסגרת ההסדר המשמעתי הקיים בגוף מסוים נקבעים סדרי הדין שלפיהם יתנהלו ההליכים המשמעתיים. הליך משמעתי כנגד עובד או בעל מקצוע כלשהו יכול להיפתח מסיבות שונות.
על מי חלים הליכי משמעת ואימתי
עובדי המדינה ככלל, כפופים להוראות חוק שירות המדינה (משמעת), למעט עובדי מדינה חל בעניינם חוק ספציפי כגון שוטרי משטרת ישראל הכפופים לחוק המשטרה או סוהרים הכפופים לפקודת בתי הסוהר.
הליך משמעתי יכול להיפתח לאחר הגשת תלונה ע"י מי מחברי הגוף הציבורי בו חל הדין המשמעתי (כגון משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מוסד חינוכי ועוד) או ע"י מי ממקבלי השירות של הגוף הציבורית. הרשעה בפלילים עשויה לגרור עמה גם העמדה לדין משמעתי אך הליך משמעתי גם יכול להיפתח לאחר שהתבצעה חקירה במשטרה אשר בעקבותיה הוחלט שלא להגיש כתב אישום.
יתכן כי למרות שלאדם לא תהיה אחריות בפלילים, למעשיו יהיו השלכות משמעתיות. ההליך המשמעתי מגוון והוא יכול להסתיים בנקיטת אמצעי משמעת כגון אזהרה ובמקרים חמורים יכול להסתיים בפיטורין.
המשמעות של פתיחה בהליכי משמעת
למרות שעל פניו נראה כי להליך משמעתי יש השלכות חמורות פחות מלהליך פלילי, נזק רב יכול להיגרם לאדם כתוצאה מפתיחת הליך משמעתי. הליך משמעתי שנפתח כנגד אדם יכול למנוע קידום במקום העבודה, להביא להשעייתו ואף להרחקתו ממקום עבודתו. לאור ההשלכות החמורות האפשריות של הליך משמעתי, ישנה חשיבות עליונה בקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד אשר לו ניסיון בטיפול בהליכים משמעתיים. הייעוץ המשפטי צריך להינתן עוד בשלבים הראשונים של הבירור אצל הגורם האחראי על אכיפת דיני המשמעת בארגון, וזאת על מנת לפעול לשכנעו לא לפתוח בהליך משמעתי. במידה וננקט הליך משמעתי, עוה"ד בעל ניסיון בטיפול בהליכים משמעתיים, יכול לייצג את האדם המואשם בעבירות משמעת בבית הדין המשמעתי או ועדת המשמעת וזאת על מנת לשכנע גופים אלו כי אותו אדם לא ביצע את העבירות המשמעתיות בהן הוא מואשם.
במהלך קרוב לעשרים שנות פעילות צבר עורך דין יאיר נדשי ניסיון רב והצלחות רבות ומשמעותיות בייצוג בהליכי משמעת בגופים ציבוריים שונים.
פתחו נגדכם בהליכים משמעתיים? פנו אלינו לסיוע מהיר, יעיל ומקצועי