ילדים ונוער עוברי חוק
מעורבותם של ילדים ונוער בפלילים הולכת ומאמירה בשנים האחרונות. ההליך הפלילי עבור קטינים הנו בעל השלכות חמורות ביותר ויש לעשות הכל כדי לסייע לקטין במצוקתו.
גיל האחריות הפלילית
בישראל הגיל המינימאלי לנשיאה באחריות פלילית הוא 12 שנים. קטין מוגדר בחוק כמי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולגבי חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו של שמונה עשרה שנים.
חוק הנוער
החוק המסדיר את הטיפול בקטינים עוברי חוק הוא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. בגיבוש הצעת חוק הנוער ותיקונו הנרחב (תיקון מס' 14) שנכנס לתוקף ביולי 2009, ובמיוחד בגיבוש האיזון בין זכויות הקטין לבין אינטרס אכיפת החוק והיכולת המעשית ליישמו, נלקחו בחשבון מידע ונתונים ממשטרת ישראל, משירות המבחן לנוער, מרשות חסות הנוער, שבמשרד הרווחה, מהסניגוריה הציבורית ומהנהלת בתי המשפט, וכן מהמלצותיהן של שתי ועדות ציבוריות.
דרכי ענישה בחוק הנוער
רצון החברה למנוע את תיוגם של קטינים כעבריינים ולהוביל לשיקומם בקהילה ולהוציאם ממעגל הפשיעה מוצא את ביטויו בהוראות חוק הנוער החל משלבי הגילוי, חקירה, מעצר והעמדה לדין. לפי עקרון היסוד בחוק הנוער מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך שמירה על כבודו של הקטין, ומתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגלו ובמידת בגרותו.
הרקע להתייחסות השונה כלפי קטינים ונוער עוברי חוק מבוסס על ניסיון החיים המצטבר, ומחקר רב. מחקרים פסיכולוגיים רבים שבוצעו בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מלמדים על הבדלים גדולים בין קטינים לבגירים בכל הנוגע ליכולות קוגניטיביות, ובפרט ביכולת קבלת החלטות, שיקול דעת, אימפולסיביות וחשיבה לטווח ארוך. מחקרים אלו מראים כי רמת הבגרות בקרב בני נוער היא כזו שלא מאפשרת להם לנהוג בשיקול דעת בחדר החקירות, להגן על עצמם כראוי ואף יתרה מכך לעיתים הבנתם את המושגים המשפטיים והחוקיים כלל איננה שלמה בהשוואה לזו של מבוגרים. לפיכך, קבוצה גדולה של מחקרים קבעה כי בהשוואה למבוגרים, בני נוער נוטים הרבה יותר להודאות שווא. במחקרים הוכח כי בני נוער הם בעלי סיכון גבוה יותר למסירת הודאות שווא משום שהם מגלים "כושר שיפוט ילדותי" בקבלת החלטות, דפוס התנהגות המאופיין באימפולסיביות, התמקדות בסיפוקים מידיים, וביכולת פחותה להעריך סיכונים עתידיים. למתבגרים בעלי ראייה קצרת טווח מסירת הודאת שווא עלולה לשמש כאמצעי מפלט כדאי להימלטות מסיטואציה מלחיצה. חמור מכך, מרבית בני הנוער המוכרים למערכת המשפט אובחנו כבעלי הפרעות פסיכולוגיות שונות, כך שלמעשה הם נמצאים ב"סיכון כפול" למסירת הודאת שווא בחקירה.
ייצוג ילדים ונוער עוברי חוק
בשל הייחודיות הרבה בייצוג ילדים ונוער עוברי חוק מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי מומחה בייצוג ילדים ונוער החל מהשלבים המוקדמים ביותר של ההליך הפלילי. עורך דין פלילי יאיר נדשי רכש במהלך שנות עבודתו הרבות מומחיות וניסיון רב בייצוג ילידים וקטינים עוברי חוק תוך צבירת הצלחות רבות והישגים משמעותיים.