מדובר בקבוצה של עבירות הקבועות בחוק העונשין, שנחשבות חמורות ביותר והעונש בצידן הוא לרוב כבד. הונאה היא הטעיה מכוונת של אדם או של קבוצת אנשים היכולה לגרום נזק למי שהטעו אותו. בחוק העונשין, הפרק שדן בעבירות הונאה הינו פרק ז', סעיפים 439 עד 446 כאשר העונשים הקבועים בחוק על עבירות הונאה נעים בין 3 ל 5 שנים.

בין עבירות ההונאה השונות ניתן למנות הונאת נושים (מעשים שאדם החייב כספים לאחרים עושה מתוך כוונה למנוע מנושיו גישה לנכסיו), התחזות לאחר או זיוף תעודה וזאת במטרה להונות אדם אחר או להונות את הציבור,  וקשירת קשר להונות (יכול להיות במטרה להשפיע על מחיר שוק של מוצר או נכס הנמכר בפומבי, במטרה לסחוט נכס מאדם או להונות אותו או את הציבור).

ניתן לחשוב על דרכים מגוונות ויצירתיות שבהן ניתן להונות אחרים ועל כן עבירות ההונאה חולשות על לא מעט תחומים. ישנן עבירות הונאה שלא דורשות תחכום רב אשר לעיתים מבוצעות על ידי אנשים ללא עבר פלילי שלא היה להם לפני כן כל קשר לעולם העברייני. מנגד, ישנן עבירות אחרות "מתוחכמות" יותר אשר מבוצעות ע"י עבריינים מנוסים. רבות מעבירות ההונאה הינן עבירות כלכליות אשר מתרחשות במגזר העסקי ובשוק ניירות הערך.

לעיתים קרובות, לנוכח המורכבות והתחכום שבהם משתמשים עבריינים, יש צורך בצוותי חקירה מיוחדים בעלי הכשרה מקצועית בתחומים כמו משפטים, ראיית חשבון, כלכלה ומחשבים על מנת להתמודד עם העבריינות הכלכלית. שני הגופים העיקריים המטפלים בעבירות הונאה חמורות הינם יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) שהוקמה במשטרה והיחידה לפשיעה כלכלית שקיימת בפרקליטות.