עבירות אלימות במשפחה הן עבירות תקיפה אשר מבוצעות כנגד בן משפחה (ילד, הורה), בן הזוג או הידוע/ידועה בציבור. בין עבירות התקיפה ניתן למצוא:

  • "תקיפה סתם" – תקיפה שלא גורמת לחבלה אשר העונש בגינה הינו שנתיים
  • "תקיפה הגורמת חבלה ממשית"- תקיפה שבעקבותיה הקורבן נזקק לטיפול רפואי והעונש בגינה הוא עד שלוש שנים.
  • "תקיפה בנסיבות מחמירות" –  כאשר מדובר בשני עבריינים או יותר שחברו לבצע תקיפה (תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה ממשית) או כאשר התקיפה נעשית כנגד בן משפחה.
    העונש בגין תקיפה בנסיבות מחמירות הוא כפול מהעונש הקבוע לשתי עבירות התקיפה האחרות.

תקיפה לפי ההגדרה בחוק העונשין- "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בכל דרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית".

חומרת הטיפול בעבירות אלימות במשפחה

עבירות של אלימות במשפחה נחשבות כעבירות חמורות ועל כן הגורם המטפל והמגיש כתבי אישום בהן הוא הפרקליטות ולא התביעה המשטרתית (אשר מגישה כתבי אישום  בגין עבירות פחות חמורות). מאחר ומדובר בעבירות חמורות, לרוב מבקשת הפרקליטות לעצור את הנאשם בעבירת אלימות כנגד בן משפחה עד תום ההליכים ונדירים המקרים בהם נאשם בעבירה זו משוחרר למעצר בית.

בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות של אלימות במשפחה ולרוב אינם מקלים בעונשם של עבריינים המורשעים בעבירות הללו . למרות זאת, ישנן נסיבות מקלות אשר יביאו להקלה בעונש ובתי המשפט בעת גזירת העונש ייבחנו שיקולים שונים ויבצעו איזון ביניהם. נסיבה מקלה אשר יכולה להביא להקלה בעונש הינה לדוגמא מצב כלכלי- במידה והנאשם יצביע על מצב כלכלי קשה שאליו נקלע או אבטלה, ויוכיח קשר בין מצב כלכלי זה לעבירות שביצע, יתכן כי בית המשפט יקל בעונשו ויפנה אותו ואת בני משפחתו לייעוץ אצל גורמי רווחה. בניגוד לנסיבות מקלות ישנן נסיבות אחרות מחמירות שאותן בית המשפט שוקל שבכוחן להחמיר בעונשו של נאשם- לדוגמא אם לא מדובר בכתב אישום ראשון בעבירת אלימות במשפחה או שהנאשם בחר שלא להסגיר את עצמו אל לברוח ולהתחבא.