מעצר ראשוני – שלב המעצר שלא בצו בית המשפט

למשטרה ולרשויות ציבוריות אחרות (רשות המסים, מע"מ ועוד) נתונה הסמכות לעצור אדם לפרק זמן שלא יעלה על 24 שעות אף ללא צו מעצר שניתן ע"י שופט. מעצר ראשוני ע"י המשטרה הנו חוויה טראומטית, מלחיצה ומשפילה, במיוחד לאנשים שזהו להם המעצר הראשון ושאינם בעלי עבר פלילי.

המעצר הראשוני הנו כלי חקירה ראשון במעלה בידי המשטרה לצורך איסוף ראיות, בין אם מפי החשוד עצמו ובין אם מגופו (לקיחת טביעות אצבע, דגימת ד.נ.א. וכד') או על סמך התנהגותו. משכך, פרק הזמן מרגע מעצרו של אדם ועד הבאתו בפני שופט הינו קריטי הן מבחינת יכולתה של המשטרה לאסוף ראיות והן מבחינת השפעת המעצר על מצבו הנפשי של העצור. רשויות החקירה מודעות היטב להשפעה הקשה של המעצר על מצבו הנפשי של העצור העשוי לגרום לו להודות בעבירות שכלל לא ביצע וכפי שארע לא אחת בעבר. פעמים רבות, בשעות הראשונות שלאחר עיכובם של חשודים, המשטרה אף אינה מאפשרת לעורכי דין המגיעים לתחנת משטרה להיפגש עם לקוחותיהם בטענה כי הם מצויים באמצעם של הליכי חקירה.

הכנה לחקירה

לפיכך יש חשיבות מכרעת לפנייה לעורך דין פלילי בהקדם האפשרי לאחר עיכובו או מעצרו של חשוד. כאמור, המפגש הראשוני עם עורך הדין הפלילי נועד , בין היתר, לצורך יידוע העצור על זכויותיו ולצורך ייעוץ באשר למהלך החקירה ועשיית שימוש מושכל בזכויותיו וההשלכות המשפטיות של התנהגותו במהלך החקירה. על עורך הדין הפלילי ליידע את העצור בדבר הזכות לאי הפללה עצמית, לשתיקה בחקירה ולסירוב לשתף פעולה בחקירה תוך הפעלת שיקול דעת כיצד מוטב לעשות שימוש בזכויות אלה, אם בכלל.

חשיבות גדולה נודעת ליידוע העצור בדבר שיטות חקירה שונות שהמשטרה עשויה לנקוט בהן, בין אם בידיעת העצור ובין אם ללא ידיעתו ו/או הטעייתו המכוונת. בין היתר כוללות שיטות החקירה שימוש במדובבים, שימוש בהקלטות ובצילומים, שיחה לא פורמאלית עם החוקר "הטוב", הטעיית העצור בהצגת מידע חלקי או שקרי ושימוש בתחבולות לצורך איסוף ראיות.

כמו כן, על עורך הדין הפלילי ליידע את העצור בדבר פעולות חקירה מסוימות, אשר המשטרה עשויה לבקש הסכמתו לשם ביצוען כגון:בדיקת פוליגרף, לקיחת דגימת ד.נ.א, עימותים, מסדר זיהוי, שחזור, ועוד. חשוב ליידע את העצור בדבר ההשלכות של הסכמתו, המלאה או החלקית, או אי הסכמתו לשתף פעולה עם המשטרה.

בנוסף, יש ליידע את העצור בדבר זכותו לדעת באופן מדויק במה הוא חשוד, זכותו לחקירה הוגנת ללא הפעלת אלימות ו/או שימוש באמצעים פסולים אחרים, זכותו להגיש תלונה במחלקת חקירות שוטרים (מח"ש), זכותו לתיעוד החקירה, זכותו להיחקר בשפתו וכי החקירה תכתב בשפתו כך שיהיה באפשרותו לממש את זכותו לקרוא את חקירתו בטרם חתימתו עליה, זכותו לקבלת טיפול רפואי, ועוד.

חשובה לא פחות היא התמיכה הנפשית שמעניק המפגש עם עורך הדין הפלילי לעצור ובדיקת האפשרות של שחרור העצור בתחנת המשטרה.

מעצר לפני אישום בצו שופט – "מעצר ימים"

הכלל המנחה בסוגיית מעצר חשודים בהליכי מעצר בבית המשפט לפני הגשת כתב אישום מפורט בסעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). הכלל האמור קובע את העיקרון לפיו ניתנת עדיפות למעצר בצו שופט. עיקרון זה נועד להגביר את הפיקוח של בית המשפט על השימוש שעושה המשטרה בסמכות המעצר.

לצורך הארכת מעצרו של חשוד מעבר לפרק הזמן הראשוני כאמור על המשטרה לבקש את הארכת מעצרו בבית המשפט השלום. עם זאת, לפי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים קיימים שני תנאי סף אשר ללא התקיימות אחד מהם לא ניתן להפעיל את הסמכות להארכת המעצר. תנאי הסף הם: קיומה של חקירה או הצהרת תובע (הצהרה לפיה קיימת כוונה להגיש כתב אישום ובקשה להארכת מעצר עד  ההליכים).

בהתקיים אחד התנאים כאמור לא יאריך בית המשפט את המעצר אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים:

א.      חדש סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא: על המשטרה לשכנע את בית המשפט בקיומו של חשד סביר שהאדם עבר עבירה.

ב.      קיומה של עילת מעצר לפי אחת משלושת העילות המנויות בחוק המעצרים: (1) קיים חשש מפני שיבוש הליכי חקירה; (2) קיים חשש ששחרור החשוד יסכן את בטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה; (3) קיים צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.

בנוסף, גם בהתקיים שני התנאים המצטברים הנ"ל בית המשפט לא יורה על הארכת מעצר אם ניתן להשיג ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתן בחירותו של החשוד פחותה.

מעצר לאחר הגשת כתב אישום – מעצר עד תום ההליכים

לאחר הגשת כתב אישום רשאי בית המשפט לצוות מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. היות וניהול משפט הוא מטבעו הליך ארוך וממושך גם מעצר עד תום ההליכים עשוי לארוך זמן רב ועל כן נודעת חשיבות מיוחדת לקבלת ייצוג מקצועי בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים.

לפי הוראות חוק המעצרים ניתן להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים בהתקיים מספר תנאים מצטברים:

א.      קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

ב.      קיומה של עילת מעצר לפי אחת משתי העילות המנויות בחוק: (1) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת; (2) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה.

גם בהתקיים שני התנאים המצטברים הנ"ל בית המשפט לא יורה על הארכת מעצר אם ניתן להשיג ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתן בחירותו של החשוד פחותה.

עו"ד נדשי הנו בעל ניסיון רב בדיני מעצרים ובמהלך שנות עיסוקו צבר עו"ד נדשי הצלחות רבות בייצוג חשודים בהליכי מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים.

לפגישת ייעוץ התקשר 052-5242764